top of page

יום הזיכרון לשואה ולגבורה-הבריגדה היהודית- מבצע הכפילים -כיתה ג- ו

עודכן: 3 במרץ 2021



מה יש פה?- שיעור שמתאים לזום ולכיתה-

מערך ( ברגידה היהודית, מבצע הכפילים, שמואל שילה, כפיל, גבורה , גיבור, זיכרון)
נושאים לשיחה בכיתה
מצגת להעברה- כתוב על כל עמוד על מה מדברים
סרטון של שמואל שילה
סיפור קצר שכתבתי בהשראת מבצע הכפילים- ניתן להקריא בכיתה ולעבוד איתו.




את יום הזיכרון הראשון שלי כמורה בכיתה נאלצתי להעביר דרך שיעור זום. זה היה בשנה שעברה (2020) בעיצומו של הסגר הראשון. חשבתי רבות איך להעביר את ימי הזיכרון גם לשואה ולגבורה וגם שבוע לאחר מכן את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. היה לי מאוד חשוב להתמקד באירועים, באנשים, בחשיבות של הימים האילו ולא להתעמק בעצב. במיוחד בתקופה כזו של הקורונה. להעביר לילדים מסרים של חוסן רגשי, תקווה.

בחרתי ללמד את הילדים על הגיבורים, האנשים שהיו לנקודות אור ולחמו כדי שהעולם יהיה יותר טוב ופחות חשוך.


לכן בניתי שיעור שמתמקד בגבורה- הבריגדה היהודית- מבצע הכפילים:

המטרה-

התלמידים יכירו את הבריגדה היהודית-לוחומיה היו לגיבורים ולחמו בנאצים, הם גויסו לצבא הבריטי היו לחטיבה עצמאית יהודית בתוך הצבא הבריטי, לחמו במלחמה ופעלו בעוז כדי להציל ולהביא לארץ ישראל כמה שיותר ניצולים יהודים.

הקדמה-

כשהניצולים ראו את לוחמי הבריגדה מגיעים לקראתם- לוחמי הבריגדה ענדו את המגן דוד, ובירכו את הניצולים בברכת שלום בעברית. הניצולים לא האמינו – הלוחמים הביאו ברכה, ותקווה אור במציאות החשוכה שהניצולים היו בתום המלחמה והשואה האכזרית.

בכל תקופה , אנחנו זקוקים לגיבורים, ולמעשי גבורה.

איפה אנחנו צריכים גיבורים?- גם בהקשר של התקופה הנוכחית עם הקורונה-

בצבא אנחנו זקוקים לחיילנו איתנים וגיבורים

בחברה אנחנו זקוקים למעשי גבורה בדברים קטנים וגדולים במעשים טובים זה לזה

בימים אילו אנחנו זקוקים לרופאים ולמערך רפואה שכל אחד יהיה גיבור ואיתן מול המאבק בנגיף הקורונה

וגם בחברה אנחנו זקוקים לכל פרט שיתאמץ וינהג כגיבור וגם כשיש קושי.

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה אני רוצה לזכור את הגיבורים.


הגיבורים- אנשי הבריגדה היהודית:

האנשים שהחליטו להתגייס לצבא הבריטי , לעזוב את ארץ ישראל למלחמה. לחמו , העזו וסיכנו את חייהם בכדי להציל את היהודים מהתופת באירופה , פעלו בדרכי סתר, תוך סיכון עצמי רב להביא את הניצולים לארץ ישראל בניגוד לרצון המשטר הבריטי. לאחר מכן אותם לוחמים מהבריגדה היהודית היו לראשוני המפקדים בצבא, שקם למלחמה על ארץ ישראל במלחמת השחרור- בשביל שתהיה לנו מדינה.


למרות התופת והאכזריות של המלחמה לא נכנעו ופעלו בעוז.


עבודה בכיתה באמצעות מצגת- 2-3 שיעורים- תחלקו את המשימות ואת העברת המצגת לפי הזמן יש לכם כמובן
שיעור אחד היה שקופיות 1-4 נתתי שיעורים בית צפייה בסרטון, לכתוב מה זה כפיל, והרכבת המשפטים על השורש - ג.ב.ר
לכתוב את התכונות אופי של גיבור- במחברת
לבקש מהם לשאול מי הם גיבורי הילדות של ההורים שלהם-

הילדים כתבו במחברת כמובן-






לפני שיעור נוסף הילדים היו צריכים לצפות בעדות של שמואל שילה- צופים בעדות של שמואל שילה בהמשך במצגת ביחד במליאה גם
ולכתוב במחברת מה זה כפיל- כהכנה לשיעור-








הסבר על הדפים במצגת לפי עמודים-

1.פתיחה- עבודה במקראה- צועדים בדרך המילים כיתה ג- עמודים 202-203- התמקדות במילה גבורה וזיכרון.

עמוד 2- גבורה-

שורש- ג.ב.ר

מילים מאותו השורש וצירופים

גבר, התגבר, גברו, גיבור, גיבורים, חיילים גיבורים, רופאים גיבורים, לוחמים גיבורים, גיבורי על, שמשון הגיבור, גיבור חיל.

מה היא גבורה?

הגדרה מילונית- פועל בנחישות ובאומץ למרות הקושי והסכנה

הגבורה קיימת בשדה הקרב, בעת מלחמה. הגבורה קיימת גם ביום יום.

עמוד 3-

מיהו גיבור-?

גיבור הוא אדם שברגעי האמת מגייס את כוחות ועוז ופועל בגבורה הרואית,. גבורה יכלה להתגלות במעשה ביום יום. גבורה יכולה להיות במעשה הרואי בעת הצורך. הגיבור מוותר במידה מסוימת על הנוחות שלו, ולפעמים על חייו. בשביל הכלל והזולת.

עמוד 4-

איזהו הגיבור הכובש את יצרו-

פתגם מפי חזל- (אבות ד', א').

אדם שברגע האמת פועל בעוז, כנגד היצרים – הרצונות האישיים שלו ואף טובתו. ופועל למען האחר.

פירוש פשט- אדם שיודע להתאפק ולרסן את יצריו. התגברות פנימית של האדם.

עמוד 6

מתי פרצה מלחמת העולם השנייה-

1 לספטמבר 1939- פרצה מלחמת העולם השנייה עם פלישת הגרמנים אל פולין.

ארץ ישראל באותו הזמן הייתה תחת השלטון הבריטי

מי היו האנשים מהבריגדה היהודית?-

לאחר משא ומתן ממושך שניהלו ראשי היישוב עם שלטון המנדט הבריטי ששלט בארץ, כ-30 אלף חיילים וחיילות יהודים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל התגייסו לצבא הבריטי, החל בספטמבר 1939, במטרה להילחם בגרמניה הנאצית. בספטמבר 1944, חמש שנים אחר כך, ולאחר שחיילים מבני היישוב השתלבו בחילות השונים של הצבא הבריטי, הוכרז על הקמתה של ה"חטיבה יהודית לוחמת", הידועה גם בשם "הבריגדה העברית"

למה היהודים בארץ ישראל שחיו תחת השלטון הבריטי בחרו להתגייס לצבא בריטניה להילחם בגרמנים.?

"המלחמה שהוטלה עכשיו על בריטניה הגדולה היא מלחמתנו, וכל עזרה שיהיה ביכולתנו וברשותנו להושיט לצבא הבריטי ולאומה הבריטית - ניתן בנפש חפצה-..." (הנהלת הסוכנות היהודית, שהייתה הנציגות הרשמית של יהודי ארץ ישראל)

עמוד 7- שיר החי"ל וסמל החטיבה:

בספטמבר 1944 הוקמה הבריגדה היהודית, חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה ממתנדבים יהודים מארץ ישראל. הבריגדה כונתה "חטיבה יהודית לוחמת" או חי"ל (Jewish Brigade Group) ומנתה כ-5,000 חיילים. לחטיבה היה דגל עברי, ועל מדי חייליה מגן דוד צהוב על רקע כחול-לבן. חיילי הבריגדה היהודית העידו שההחלטה על מגן דויד צהוב התקבלה בשל הצורך להתנגד להשפלה שסימל הטלאי הצהוב ולהתריס כנגדה, ולהופכו לסמל של גאווה לאומית. הבריגדה הורכבה מחיילים ששירתו ביחידות העבריות, מחיילים יהודים מיחידות בריטיות שביקשו העברה מיחידותיהם וממתנדבים נוספים מבני היישוב.


שיר החי"ל-

השיר – מפיח בקורא דרך המילים והן בקצב שלו , תקווה. ומבט לעתיד טוב יותר , עתיד שיבוא ויתחדש.

- ניתן לשאול את הילדים אילו מילים בשיר מבשרות תקוה.

עמוד 8-

להקמת הבריגדה הייתה חשיבות לאומית רבה. היא נתפסה כתשתית להקמת צבא יהודי שיהווה חלק מן המדינה העתידה לקום. הייתה זו המסגרת הגדולה ביותר של מתנדבים יהודים מארץ ישראל ששירתו בצבא הבריטי. מרבית חייליה ומפקדיה היו מבני היישוב היהודי בארץ, עם הווי עברי וסמלים ציוניים.

חיילי הבריגדה הפליגו לאיטליה באוקטובר 1944, ונלחמו נגד הצבא הגרמני. היחידה אף ספגה אבדות, ולאחר כניעת גרמניה הועברה לטרויזיו בקרבת גבול איטליה-אוסטריה. בחודשים האחרונים למלחמה, ובעיקר עם סיומה, פגשו החיילי הבריגדה את ראשוני השורדים.

בתמונות במצגת ניתן לראות את חיילי הבריגדה על רקע הפירמידות, המצעד בעת האימונים תחת הצבא הבריטי, ובשלג בהרי האלפים.

עמוד 9- 11

תמונות של חיילי הבריגדה לאחר תום המלחמה עוזרים לילדים ומכינים אותם לקראת העלייה לארץ ישראל. בתמונות מופיעים גם סמלי הבריגדה. תמונה נוספת של רחוב הרוס.

התמונות מאיטליה ותמונה נוספת מבריסל.

עמוד 13-

אחרי המלחמה, לוחמי הבריגדה גיבורים לעיני כל הניצולים מהמלחמה.

"מבצע הכפילים היה ביטוי של מחויבות מצדם של חיילי הבריגדה היהודית. היו ביניהם בעלי משפחות שלא חזרו לחופשת מולדת לאורך כל שירותם הצבאי, אך למרות זאת לא היה שום מקרה שבו מישהו התבקש להישאר וסירב למלא שליחות זאת. המבצע אִפשר להעלות ארצה 130 פליטים יהודים מניצולי המחנות תחת זהות חיילי הבריגדה. מבצע הכפילים תוכנן ובוצע בדייקנות ובהצלחה. כל חיילי הבריגדה חזרו בשלום לאחר שהשלימו את משימתם באירופה, וכל הכפילים הגיעו ארצה בשלום. היו כפילים מעטים שהתבלבלו וטעו בתשאול. הם זוהו והוגלו לקפריסין, ורק ב-1948 זכו להגיע לארץ."

עמוד 15-

בול ומעטפה עליהם מופיעים גיבורי הבריגדה היהודית. לאחר הקמת מדינת ישראל.

יש לבחון את הבול, הסמלים המופיעים. הדמויות ואופן הציור שלהן.




בהצלחה!!תכתבו לי (:


orinshlapo



Komentáře


bottom of page